דמותו ותורתו של מרן הגר"א שפירא זצל
  www.marechoen.022.co.il
מראה כהן גדול
יום ה', כח’ בסיון תשע”ז
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
שו"ת עם תלמידי ישיבה קטנה מורשה "ירושלים", שלהי אלול התשס"ה.לימוד תורה בישיבה, הכנה לר"ה, הגירוש מגוש קטיף ושאלות נוספות
15:50 (21/09/15) מראה כהן גדול

אני מאמין בכם... שו"ת עם תלמידי ישיבת קטנה מורשה "ירושלים" שלהי אלול התשס"ה כתב וערך: עודד מילר השנה שתמה לא מכבר, התשס״ה, היתה קשה במיוחד. אמנם בכל שנה ישנם קשיים, אך כאשר הקשיים מגיעים מבית-מאחינו, זה קשה פי כמה. מתוך כך, יצאנו אנו, תלמידי ישיבת מורשה בירושלים מחד, ומאידך משוב״חי גוש־קטיף תובב״א, רובם בגוף ממש ומיעוטם ברוח, אל ביתו־ די אמות של הנהגת הדור, של מרן ראש הישיבה, הרב אברהם שפירא שליט״א, לשמוע מעט דברי אמונה וחיזוק. גם הדרכה פשוטה ליום, יום בדרכי לימוד, בהגדלת תורה והאדרתה, ואף לספוג מעט הנהגות ואורחות חיים. להלן שכתוב כמעט מדויק של השיחה. (מה שכתוב בסוגריים אלו הוספות שלי, ע.מ.). (הרב): כשאני רואה אתכם, כך, אני נזכר שגם אני הייתי, כמוכם צעיר, אתם יכולים לצייר דבר כזה? נראה רחוק! בגיל הזה, יש לכל אהד כה מיוחד של תפילה, ואם תוכלו להעניק לי משהו מהגיל שלכם: תתפללו קודם כל למענכם, ואני יכול להבטיח שלא יצא מזה קלקול, ואני מבקש מכם, אם תוכלו, בר"ה להתפלל גם עלי, שתבקשו מהמלאכים גם לתת לי משהו לי-אז אני אודה לכם מאוד. מכיוון שאני מודה לכם, הרי אני חייב גם להעניק לכם משהו, נו, תשאלו משהו. (שאלה): הרב, רצינו לשאול לגבי חזרות בלימוד גמרא, כמה חזרות לעשות, ואיך לעשות? (הרב): חזרות הם עיקר לימוד, בלי חזרות הייתי יכול להגיד שיעור וללכת הביתה, בשביל מה צריך ישיבה? - הישיבה קיימת רק על זה, זהו העיקר, השינון, בזה אתם מחיים את התורה. החזרה היא יצירה שלכם, כל חזרה יש בה משהו חדש, ואפילו מישהו שלא רואה, הוא יכול להאמין בזה ולהרגיש זאת. אם לא בפעם השנייה, אז בפעם הרביעית, שנוסף לו משהו. יש כאן כוח, כוח חזרה הוא כמעט עיקר מהותה של הישיבה, חוץ מהרב. בחזרה יש התחברות גדולה יש חיבור ממש עם שנקרא בפיכם "תורה", התורה היא אין סוף, כל מה שאתם "מריצים" זה עדיין לא תורה. לפעמים יכול אדם לחזור לרבה ורב יוסף לאביי ורבא, אתם יש לכם עסק עם אביי ורבא?! אלא שכשאתם חוזרים, ע״י זה אדם מתחבר, גם בדור הזה, אתם לא מרגישים אולי, אבל אני אומר לכם, כאשר אתם חוזרים, זה כאילו אתם מחיים את רבא, יש לכם לכל אהד רבא בבית, יש התקשרות של רוח, וזה אני גם מנסה, כמו שיכלו בדורות הקודמים (ללמוד עם אביי ורבא), אני רוצה גם כן ליהנות משהו. גם אתה יכולים להעניק לי משהו, תבקשו בבי״ד של מעלה שיעשו לי טובה בשמים. (שאלה): אז כמה חזרות לעשות? (הרב): לא יודע, כל אחד לפי הכוחות שלו, אין כלל, כל אחד ברמה שלו. העיקר זה הקשר לתורה, החזרה היא עיקר מה שיש בעולם של הישיבה מאז שקיים המושג ישיבה: בישיבה היה רב והרב היה הולך, ואחרי שהולך - זה היה העיקר. הרב הולך, אבל המלאכים נשארים. אתה מבין מה אני מדבר? בישיבה שלכם יש מלאכים? (פונה למדריך): אתה לא אומר להם את זה? (המדריך): מדי פעם. (הרב): אז יש. יש חיבור קדוש בין הלומד לתורה , הקשר הרוחני גדול מאוד, התורה, מטרתה היא לגדל את הרוח והנפש והנשמה, וגם אם לא מרגישים עכשיו בישיבה, אבל היום אני מרגיש דברים שאולי לא הרגשתי לפני חמישים שנה. הקשר, הקשר עם הדפים האלה. תזכרו את זה לא תשכחו את זה. הרב נשאל לגבי לימוד באופן עצמאי. (הרב): למה ללמוד לבד? התורה מתחילה עם רב ותלמיד, אבל העיקר ש(אדם ילמד) מה שמתאים לעצמו, שירגיש שהוא גדל ומתרומם. ואם לא עושים-לא מרגישים, אבל אם עושים-מרגישים, אנשים מתרוממים. וכל זה תלוי ביסוד של אהבת התורה, ואח"כ שקידת התורה, על זה בנויות הישיבות, לאהוב תורה ולשקוד, וזה לא קל. אתם באהבת התורה שלכם, (מדגיש) אתם מקיימים את כלל ישראל, בלעדיכם לא היה כלל ישראל, אם לא היו ישיבות-לא היה כלל ישראל. בעז״ה שתהיו בגיל שלי יצאו ממכם הרבה ישיבות, והדברים האלה יעזרו לכם: שכשתעמדו בעוד חמישים שנה, ארבעים שנה, אז תזכרו מה שאמרתי, שאם יבואו (אליכם) אז גם כן בחורים כאלו עם הפרצוף הזה, בלי זקן, עם זקן, תגידו לו מה שהרב שפירא אמר. אם ירצה ה'. אבל אני מקווה, שלא כמו עכשיו, שעד אז יהיה כבר המשיח. אתם מתגעגעים קצת (למשיח) לא? מתפללים, אנחנו מתגעגעים למשיח, ואני רוצה לראות אותו. תזכו לראות. איזו שנה באה? - תשס״ו, אז כשיבוא תזכרו שאמרתי, שכל אחד מכם יזכור שאני דברתי עכשיו במוצאי שבת האחרון של השנה, שיבוא. אם ירצה ה', נזכה בעזרת ה'. (המדריך): בכבוד, לא להתבייש, לשאול. (הרב): אתה יכול להגיד לעצמך: אני מתבייש, ותשאל. (שאלה): לגבי גילוח של הזקן, יש עניין מלהימנע להתגלח במכונה? (הרב): במכונה? אם אין איפור אז אין איסור! כך אני רואה לומר פיה בכל לשון. (שאלה): יש אומרים שעל פי הקבלה לא להתגלח. (הרב): עזוב קבלה, לא עכשיו, ודאי שיש עניין להיות בדמות שבה ברא ה' את העולם (עם זקן) אבל לא להרהר (כלומר, אם אדם מוטרד מזה שהוא לא מתגלח-שיתגלה). רוב הישיבות שהחזיקו את התורה בדור העבר, בליטא, כך אמרו. העיקר זה זה-האותיות האלו(שבספר), זה העיקר, תבדקו את זה, לא רק שתבוא לגיל שלי תבחין, אלא גם בעוד עשר שנים, תיזכר במה שאמרתי לך, איך אתה משתנה(כלומר, הלימוד הוא העיקר והוא מה שבונה את האדם). (שאלה): הרב, איך מגבירים את החשק ללמוד תורה? (הרב): איך? - תרצה! יש לך רצון? - תחזיק אותו! זה עניין של רצון! לכל אחד יש רצון פנימי, גם של חולין, וגם רצון מיוחד להעמיד תורה. וכשיש רצון- כל העולם עובר לפניך, עד הסוף. הרצון מעורר את הכישרון שלך. אתם לא יודעים שיש לכם מלאכים בישיבה? (המדריך): יש. (הרב): הם לא תופסים כסאות, גם לא מבקשים תקציב, אבל יש, מן השמים רוצים לעזור, ואם מן השמים רוצים לעזור-יעזרו. ויה״ר רצון שיהיה עוד השבוע שנה טובה ומבורכת בכל, ברוחניות ובגשמיות. וזה הכל מידכם, כל אחד מכם, כפי שאתה רואה את עצמך במראה, ככה צריך להתפלל, (שבגיל הזה) יש סייעתא דשמיא. ואתה יכול לבקש גם על עצמך, וגם על כל הישיבה כולה, וגם על ראשי הישיבות-אם אתם לא מקפידים. ואני מבקש ממכם, שבכוח התפילה שלכם אולי תבקשו עלי, אני צריך לזאת, אם תרצו אם זה לא מכביד עליכם, עכשיו בערב ר״ה וברייה שזה זמן של תפילות. נזכה לשנה טובה ומבורכת בכל, ברוחניות ובגשמיות. (שאלה): הרב, הרבה בחורים היו בקיץ בגוש קטיף, ורוצים לשמוע כמה דברים מהרב. (הרב): אין דברים יותר כואבים מאלה, ההרגשה שלנו הייתה נוראה. אתם יודעים מה האחריות שלכם היום. מה שאני טוען זה, שמי שהיה שם הוא חייב פי שניים ושלוש, זה שונה, יש כוח, אתם לא יודעים מה הכוחות שלכם. אתה רואה אותו-קטנצ'יק לא? אבל הרוחניות שלהם עצומה מאד. מי שראה את התקלה, את הבושה, יודע שזה נותן לו כוחות, מן השמים נתנו לו לראות את התקלה הגדולה הזאת כדי שיתן לו כוחות, יש סיעתא דשמיא. (שאלה): ולגבי תפילות, אנשים התפללו והאמינו בקב״ה? (הרב): יש למישהו חוזה עם הקב״ה שכל תפילה מועילה? כלל ישראל עומד על התפילה, יש חוזה כזה, אבל אין הוזה שכל תפילה יקבלו. כנראה מן השמים רצו, ועצם הדבר שזה בא מן השמים זה מחזק משהו. אי אפשר לומר: "נו ביקשתי-תן לי!". אמנם הבקשה עצמה היא דבר רוחני, אם הוא זוכה במצב כזה שיתפלל על עשוקים־זו מדרגה רוחנית. מן השמים יעזורו. מן השמים יעזרו, וכיוון שאני מאמין בכה התפילה שלכם, אני מבקש שתתפללו גם עלי, בגיל הזה אני זקוק לסיוע הזה, לסייעתא דשמייא. (שאלה): איך אנחנו צריכים להתייחס לחיילים שגירשו? (הרב): הם מסכנים גדולים, כישלון גדול מאוד. ואם אין קשר עמהם יש רק להתפלל עליהם, כח התפילה שלכם גדול, כמו שאם היה כאן המלאך מיכאל היית מבקש, כך אתה יכול לבקש גם עליו, שכל מי שמשתתף בצערו של יהודי- יש לו כח. מהשבוע, ביום חמישי זו כבר שנה חדשה, ויש בכח התפילה שלכם לעשות (מדגיש) עולם חדש, וגם אני משתתף אתכם. שנה טובה שתהיה לנו ברוחניות ובגשמיות. אם ירצה ה' נזכה להיפגש אתכם גם בשנה הבאה, תזכירו לי שאמרתי, שנה טובה. (שאלה): איך מתכוננים לראש השנה? (הרב): איך מתכוננים? מכיר את עצמך? יש בך כח נפש גדול, אתה כפי שאתה רואה את עצמך קשור לשמים ומה שאתה, אומר נשמע. והימים האלה מיוחדים לתפילה: אלול, ואחייב עשרת ימי תשובה, וגי ימים של ר״ה ויום-כיפור, שאז למילים שלך יש לך כח אדיר, אדיר, ואתה לא יכול לתאר את זה. כשאתה מסתכל על עצמך במראה, אתה רואה פרצוף של בחור צעיר, בלי זקן, אבל כח התפילות שלך גדול. וכולכם תדעו, כח התפילה שלכם כולכם יכול לשנות את המצב של כלל ישראל, וגם של העולם וגם של המשיח, ובתוכם אתם יכולים להשפיע גם עלי, שאני זקוק לזה מאוד. (שאלה): הרב, האם יש עניין דווקא בתקופה שלנו ללמוד עם חברותא צעיר או עם אנשים שהם לא כל כך קרובים לתורה? (הרב): (לגבי חברותא צעיר:) כשאתה לומד עם חבר-אתה מגדל את עצמך. (לגבי אנשים מחוץ לישיבה:) אתה יכול ללכת לעזור לקהילות נדחות שהם מסכנים גדולים ולעשות להם טובה, אבל בעבודה כזאת אתה יכול להישאר עם הארץ, וזה לא כדאי ואתה לא חייב. אבל עם החבר בתוך הישיבה- זה כדאי, בזה אין בעיה בזה מגיעים לגיל של גדלות הנפש והנשמה, שלזה מגיעים רק בישיבה. ובאמת צריך להכיר טובה לראש הישיבה שלכם על זה. מכירים טובה? צריך לדעת להכיר טובה.(שאלה): הרב, יש עניין להתפלל ביום כיפור בישובים חילוניים להשלים להם מניין?(הרב): לכאורה היום לא, רק בדוחק גדול, היום אתם צריכים לדאוג לעצמכם, והדאגה לעצמכם זה אומר להיות בישיבה קדושה של לומדי תורה, ששם יש סיעתא דשמיא, וגם המלאכים שם, כי יום כיפור שלך קצת דומה לכהן גדול (ביום הכפורים בבית המקדש). רק רב שיש לו אחריות על הצבור-הוא בבעיה. מן השמים יעזרו שיתקבלו תפלותינו, שלנו, של כל אהד ויחיד, ושל כלל ישראל כולו.(שאלה): האם יש עניין שתלמיד בישיבה קטנה ישלים את לימודי הבגרות כשמגיע לגיל שמונה עשרה?(הרב): זה תלוי במבנה שלו, וצריך להתייעץ עם מי שמכיר אותו. יש אנשים שיש להם כה אדיר וחבל שיבזבזו אותו על זה, ויש אנשים שלא יוכלו בלי זה (לימודי החול), הכל תלוי באפשרויות. אך בדרך־כלל בגיל הזה, הקטן הצעיר הזה, צריך להתגדל בתורה יותר מבשאר החיים, וישלים את זה (לימודי ההול) בשנים הבאות. יש לך בשנים האלה הזדמנות, ולא כדי לך לבזבז אותה. אך בזה צרייך להתייעץ עם הר״מ וזה התפקיד שלו.(שאלה): הרב, איך אפשר להבין שלימוד התורה שלנו משפיע על כלל ישראל?(הרב): מה שמך? אתה שייך לאברהם יצחק ויעקב? אתה שייך לעם ישראל! אתה שייך למעמד הר סיני! אתה שייך לכל זה! אמנם אתם לא מבינים את זה. ועכשיו בגיל הזה, שאין לכם עוד עולם אחר, זה תפקידכם (לקיים את כלל־ ישראל). (שאלה): אני יודע את זה, רק אני רוצה להבין זאת יותר. (הרב): זה אחד מן הדברים האלמנטרים לבחור כמוך, יש קשרים של נשמה. אתה נראה צעיר אף על פי שיש לך זקן, בן כמה אתה? (השואל): שש עשרה וחצי.(הרב): (בהתפעלות) שש עשרה וחצי! אתה יודע מה האפשרויות, אני הייתי מקנא בך קנאה גדולה. אילו הייתי יכול להתחלף איתך, יש לך נשמה גדולה ומן השמים יעזרו לך.שנה טובה, שנה טובה ומבורכת, לכם ולמשפחתכם.

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | הצטרף לרשימת תפוצה | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS